#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לו. 1 'בא לו אצל פרו ופרו היה עומד בין האולם ולמזבח' מדוע עמד דוקא שם ודלא כמאן?	"אין זה כר' יוסי בר' יהודה שסובר שצפון הכשר לשחיטה אינו אלא מקיר של מזבח צפוני עד כותל העזרה אלא או כר&quot;א בר&quot;ש שמוסיף אף בין האולם ולמזבח או כרבי שמוסיף גם מקום דריסת רגלי כהנים ורגלי ישראלים [אבל בבין החליפות ודאי אינו כשר]. לקמן לז. איתא שמשנתנו כראב&quot;י שכל המזבח בדרום, לכן אין לומר ממש בין האולם ולמבח אלא בבין האולם ולמזבח.<p dir=""rtl"">הטעם שמביאים אותו לבין האולם ולמזבח לסמוך ולשחוט משום חולשא דכה&quot;ג.</p>"	יומא לו.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"לו. 2 פר ראשו לדרום ופניו למערב היכי משכחת ליה, ומדוע העמידהו כך?<p dir=""rtl"">וכיצד הכהן עומד?</p>"	"אין מעמידים אותו ישר שמא ירבץ גללים, לכן מעמידהו ראשו דרום ומעקם את פניו למערב.<p dir=""rtl"">הכהן כשסומך עומד במזרח ופניו למערב.</p>"	יומא לו.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לו. 3 האם עולה מכפרת על נבלה, לקט שכחה ופאה, ובמה נחלקו?	"עולה מכפרת על עשה ועל ל&quot;ת הניתק לעשה. ריה&quot;ג אומר אף על לקט שכחה ופאה ומעשר עני ור&quot;ע אומר שאין זה מכפר עליהם שאינן ניתקים לעשה ולוקים עליהם. <p dir=""rtl"">ר' ירמיה ביאר שנחלקו בנבלה שהעשה אינו אחר אכילת הנבלה בלאו האם נקרא ניתק לעשה, וכעין זה נחלקו בלקט שכחה שה'תעזוב' כתיב אחר הלאו, אביי ביאר שבנבלה לכו&quot;ע לאו מעליא ואין עולה מכפרת עליו, ונחלקו ב'תעזוב' האם מעיקרא משמע או מהשתא.</p>"	יומא לו.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לו: 2 &quot;והקריב את פר החטאת אשר לו וכפר בעדו ובעד ביתו&quot; האם הכתוב מדבר בוידוי או בכפרת דמים ומנין?	כיפר הינו וידוי ולא כפרת דמים שוהקש לכיפר האמור בשעיר המשתלח, ואין להקישו לשעיר הנעשה בפנים שהרי כפרה זו היא קודם שחיטה וא&quot;א לומר כפרה בדמים.	יומא לו:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לו: כיצד סדר אמירת הוידוי, ומדוע, וכיצד הלכה?	"ר&quot;מ אמר עויתי פשעתי חטאתי לפניך וכן איתא בקרא גבי שעיר המשתלח &quot;והתודה עליו את כל עונת בני ישראל ואת כל פשעיהם לכל חטאתם&quot; וכן במשה הוא אומר &quot;נשא עון ופשע וחטאה&quot; אבל חכמים אומרים שא&quot;א לומר כן שעונות אלו הזדונות, פשעים אלו המרדים וחטאה זה השוגג, ואחר שהתודה על המזיד והפשע אין ראוי לבא ולהתודת על החטא ולכן אומרים שהסדר הוא 'חטאתי, עויתי ופשעתי לפניך' וכן אמרו דוד, שלמה ודניאל, ומה שאמר משה, כך ביאורו, כפר על עוון ופשע כמו שאתה מכפר על השגגות. <p dir=""rtl"">רבה בר שמאול אמר רב הלכה כחמים ואף דמסתבר טעמיא דר&quot;מ דמסיע ליה קרא, ההוא דנחית קמיה דרבה אמר כר&quot;מ וכששאלו רבה מדוע אינו עושה כחכמים ענה שס&quot;ל כר&quot;מ כדכתיב בספר אורייתא דמשה. </p>"	יומא לו:		
